מציאות הבורא - סיכום מאמרים
 
 
 
מאמרים > שו"ת > מציאות הבורא
 
 
 
   ראשי - מפה
   אבולוציה ובריאה
   משמעות ודתות
   השקפה ודעות
   שאלות ותשובות
 
 
  >  מציאות הבורא
 
 
  >  הבחירה להאמין
 
 
  >  שאלות ותשובות
 
 
 
   תורה ויהדות
   סרטים והרצאות
   הורדות (חינם)
   הכר את יהדותך
   פרטים והדרכה
  
  
      
 
 
 
בחר את גודל הטקסט:  + / -
 
 
 

מציאות הבורא - סיכום מאמרים

מאת דניאל בלס

 
 

- מהו האלוקים ואילו הוכחות מלמדות על קיומו?

אלוקים, פירושו הוא "בעל הכוחות כולם", "בעל העוצמה והשולט בכל", וגם "החורץ את הדין". אלוקים הוא יישות מופשטת שאין לה גוף או דמות הגוף ולא ניתן להעלותו בקו המחשבה או יד הדמיון.
 
יותר ויותר אנשים בתקופתנו טוענים שאין אלוקים ושאלוקים זוהי בסך הכל המצאה של בני אדם. ולפעמים קורה שגם המאמינים באלוקים עוברים תקופות בחייהם, בהן הם שואלים את עצמם "האם אלוקים באמת קיים?"
 
כאשר אנו לא רואים את האלוקים ומנקודת מבטנו אנו לא רואים שום הוכחה לכך שהוא פועל, אנחנו מתחילים להטיל ספק בקיומו.
אך קיומו של אלוקים אינו תלוי בהרגשתנו או באופן שבו אנו רואים את הדברים בתקופה מסוימת של החיים, בדיוק כפי שהעובדה שכדור הארץ הוא עגול אינה משתנית כאשר לא נדמה לנו שהוא עגול ואנו רואים שהאופק שטוח.
 

- מה הן העובדות היכולות לחזק את ביטחוננו בקיומו של האלוקים?

אלוקים הוא בורא העולם וכל היצורים החיים, זוהי הדרך היחידה להגדירו במחשבתנו. ההוכחות לקיומו של האלוקים הן בעולם אותו ברא שהרי הבריאה מעידה על יוצרה. הבריאה היא ההוכחה החזקה ביותר לקיום אלוקים. בספר תהילים כתוב: "השמיים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע". הבריאה מעידה על קיומו של האלוקים כפי שמוצר הנמכר בחנות מצביע על קיומו של היצרן.
 
 
 
 

- ניוטון אמר "הוא נוצר מעצמו"!

מעשה מפורסם קרה אצל המדען אייזיק ניוטון. כאשר הגיעו לבקרו כמה מדענים, שאלוהו מה דעתו על קיום האלוקים. אייזיק ניוטון לא ענה על השאלה, ובמקום זאת לקח את מבקריו לראות דגם של מערכת השמש שבנה. בדגם של מערכת השמש, כדור הארץ והכוכבים נעו סביב השמש, כאשר הירח הסתובב סביב כדור הארץ.
"מי בנה את הדגם המדהים הזה?" שאלוהו המבקרים.
"אף אחד" ענה אייזיק ניוטון לתדהמתם "הוא נוצר מעצמו!"
אמרו לו מבקריו המדענים: "אתה לבטח מתלוצץ, הרי בלתי אפשרי שדגם מסודר להפליא זה, נוצר לבדו".
 
 
 
מודל מכאני של מערכת השמש. האם גם המודל
היה יכול להיווצר מעצמו? מה לגבי המקור?
 
 
אמר להם אייזיק ניוטון: "אם אנכם מסוגלים להאמין שהדגם הקטן והפשוט הזה נוצר מעצמו, כיצד תהיו מסוגלים להאמין שמערכת השמש שלנו, המדהימה פי כמה וכמה מדגם זה, נוצרה מעצמה?"
 
 
  
 
איור של אייזיק ניוטון מימין, ולשמאלו תמונה של אלברט איינשטיין. מעטים יודעים זאת, אך מי שבחן לראשונה את חוקי הטבע באופן מדעי, והגדיר את כח המשיכה במשוואות מתמטיות, הסיק גם על קיום בורא. אייזיק ניוטון, אביה הרוחני של כל מדעי הפיזיקה, הסיק באופן ברור ונחרץ ביותר שחוקי הטבע מנוהלים בידי הבורא המחזיק אותם בציוונם הקוסמי, ומגלה עצמו בהרמוניה של הטבע. את דרכו המשיך פרופ' אלברט איינשטיין, אביה של הפיזיקה המודרנית, שהסיק גם הוא על קיום בורא מתוך ההרמוניה הקוסמית. למעשה כל אבות המדע הגדולים ביותר הסיקו על קיום בורא.
 

- מי קבע את החוקים?

בעולם שבו אנחנו חיים קיימים חוקים רבים בטבע, כגון חוק המשיכה או חוק שימור החומר. מישהו היה צריך לקבוע את החוקים הללו! מי קבע שירד גשם דווקא בחורף ולא בקיץ? מי קבע שתהיה שמש ביום וירח בלילה? מי קבע שמשך ההריון יהיה תשעה חודשים? מי קבע שכאשר יש שמש וגשם אז מופיעה קשת בענן?
 
האם חוקים אלו נוצרו מעצמם או שמישהו קבע אותם?
 
המתחכם ינסה לומר: "כל חוק כזה נקבע על סמך התנאים הסובבים אותו ועל סמך חוקים פיזיקליים!". נשאל אותו "אבל מי קבע את התנאים החיצוניים? מי קובע את החוקים הפיזיקליים אשר קובעים חוקים אחרים? אם אין אלוקים הקובע חוקים, אז מדוע קיימים חוקים קבועים, מדוע קיים סדר? מדוע אין חוקים ואין שום דבר קבוע?"
 
 
 
 
האם הטבע חייב להיות כך?
 
 
כל מי שלומד על גוף האדם ועל המנגנונים השונים בגופנו נדהם מרמת התחכום והיעילות שבה פועל גוף האדם. קיימים בגוף האדם מנגנונים כל כך מסובכים עד שבלתי אפשרי לומר שהם נוצרו ללא תכנון. רק ראו כמה חוכמה יש בבריאת החי. שתי עיניים בראשנו כשתי מצלמות הרואות בתלת מימד. אזניים לשמוע ומיתרי קול כדי לדבר. מוח כדי להבין ולחשוב, וידיים כדי לכתוב ולאחוז. בכל אחד מנחירי האף יש כ-10,000 קולטי ריח שונים, והמוח מצליח לעבד את כולם ואף לזכור את הריחות.
 

- אבן מתפוררת במים, אז למה השיניים לא מתפוררות?

כידוע, מים מסוגלים לפורר את האבן הקשה ביותר תוך מספר שנים. אם כן, כיצד זה שהשיניים האנושיות המסוגלות להשבר מחבטה, מצליחות לשרוד בפי האדם יותר מיובל שנים? כיצד זה ששיני האדם אינן מתפוררות ונעלמות עם השנים, ועל אחת כמה וכמה השאלה צריכה להשאל ביצורי המים, בשיני הכריש או בקונכית החלזון.
 
מסתבר שהשיניים נוצרות כשציפוי אמאיל עוטף אותן מכל עבר, הוא השומר שהרוק והאוכל לא יזיק לשיניים. מתחת לזגוגית האימאיל של השן מצוי חומר אחר הנקרא "דנטין", זהו חומר צהבהב מעט רך יותר. הדנטין נמשך אל תוך השורש, ובאמצעותו קבועה השן בלסת. בתוך הדנטין מצוי חלל המוך, הנמשך אל השורש. חלל המוך מכיל כלי דם המובילים חמצן וחומרי מזון אל תוך השן! רק ראו איזו גאוניות קיימת בתכנון שן אחת הנראית פשוטה לכאורה.
 

- מדוע הדם לא ממשיך לזרום?

כל אדם נחתך או נשרט מספר פעמים בחייו. מדוע הדם לא ממשיך לזרום הלאה והלאה עד שהאדם מתרוקן מדם? מסתבר שבגוף האדם יש חומר מקריש הנשלח מיד למקום הפצע וגורם לפצע להגליד. וחוכמה גדולה עוד יותר היא שהדם אינו נקרש בתוך הגוף.
 
 
הקיבה האנושית מסוגלת לעכל בשר בקר קשה בעזרת החומצות שבה, אך היא עצמה עשויה מבשר. כיצד הקיבה אינה מעכלת את עצמה? מסתבר שהקיבה מייצרת שכבות ריר המונעות ממנה לעכל את עצמה!
 
הלב האנושי פועם שני מיליארד פעמים בשבעים שנות חייו הממוצעות של אדם. מנוע של מכונית, אינו מחזיק יותר מעשר שנים ללא תקלה, ואילו לב האדם אינו זקוק לשדרוגים. אפילו הלב המלאכותי אינו מחזיק יותר מכמה שנים. ועוד איזו היא חוכמה, שכאשר אנו מתאמצים, הלב "יודע" להגביר מיד את מהירותו כפי שניים מזאת הרגילה, ועל אף שאנו מתעייפים, הלב אינו מתעייף או עוצר לנוח או אפילו להאט. אפילו הכבד האנושי מעבד כליטר דם מידי דקה!
 
המעיים הם בית חרושת לכל דבר, שאינו טועה לעולם. הם ההופכים את המזון לחומרים הנחוצים לגופנו, הם השולחים אותם לכל מקום הצריך אותם והם היודעים להוריק את הפסולת.
הכליות "מפקחות" על כמות המים והמלחים שבגוף ומוריקות את הנותר.
 
מנוע מתכת לא מסוגל לתפקד זמן רב ללא תחזוקה, וכיצד הגוף האנושי העשוי בשר רך מסוגל לחיות זמן כה רב ללא מנוחה? הרי זהו נס עצום!
 
 

- אפילו יתוש מוכיח שיש אלוקים!

היתוש עוקץ את העור כדי למצוץ דם. האם לא היינו חשים בדקירת המחט החדה של היתוש? אלא שהיתוש קודם כל מזרים לעור חומר משכך כאבים, ורק אחר כך מוצץ את הדם. רק כאשר השפעת משכך הכאבים נגמרה, אנו חשים בכאב.
 
ההוכחות למציאות האלוקים הן לפי מיליונים!
 
חוקי הטבע, קיום החומר והאנרגיה, קיום שמש וירח וכוכבים, עולם המסתובב בוקר וערב ועוד, כל אלה ועוד רבים נוספים מהווים הוכחות לקיומו של אלוקים שברא אותם. שכן, לא יתכן שהגיעו מן הסתם ודרך המקרה. הקדש דקה אחת למחשבה:
 

- חשוב מה היה קורה אם...

אם לא היה קיים מרחב, אם לא היה קיים זמן,
אם לא היו חוקי טבע, אם חוקי הטבע לא היו עקביים,
אם לא הייתה שמש, אם לא היתה קרקע מוצקה,
אם לא היתה אדמה פוריה, אם קרקע לא היתה מתגבשת ככדור,
אם העולם לא היה מסתובב פעם ב-24 שעות,
אם לא היתה אטמוספירה, אם לא היה אוזון, אם לא היה חמצן,
אם החמצן לא היה בכמות מסוימת, אם לא היה כח המשיכה,
אם לא היו מים, אם לא היה מחזור המים, אם מים לא היו מתאדים,
אם אויר רווי מים לא היה משחרר אותם בצורת גשמים,
אם לא היתה טמפרטורה סבירה, אם לא היו חיות ואם לא היו צמחים,
 
לא היית מקדיש אפילו דקה אחת למחשבה...
כי לא היינו כאן!
 
אנחנו חיים בעולם מסודר ומופלא. כפי שלא היינו מאמינים שפירמידה נוצרה על ידי נפילת אבנים מהשמים, כך נבין שעולמנו המסודר להפליא, שבו קיים כל מה שנחוץ למחייתנו, לא יכול היה להיווצר לבדו !
 

- ברור לכל אדם שיש בורא לעולם!

אלוקים טבע בכל בני האדם את החוש, האינטואיציה, להבחין בקיומו. אנו קודם כל מבינים מהבריאה, כי יש לה בורא. כל הרוצה לומר אחרת, יאלץ להוכיח את דבריו.
כולנו מאמינים שההורים שלנו הם באמת ההורים שלנו, גם כאשר לא זכרנו את רגע היוולדנו או השווינו איתם רקמות במעבדה. הסיבה שאנו מאמינים שההורים שלנו הם ההורים שלנו היא מכיוון שאין לנו כל סיבה לסבור שהתרחש אחרת.
אנו רואים שהעולם מסודר וכל דבר בו מעיד על בורא גאון. איזו סיבה יש לנו לסבור שהוא לא בורא העולם ובריאתו נוצרה במקרה?
 
השיטות האחרות שאנשים מציעים כדי להסביר את קיום העולם והיצורים החיים ללא אלוקים, מעורר חמלה. אלו בסך הכל הסברים מגוכחים. אלו תיאוריות שכל בסיס הסברן הוא מקרה, ועוד מקרה ועוד צירוף מקרים ופעולות שהן המשך של צירופי מקרים אחרים.
 
 
 

אנשים רבים אמרו לי שיש להם ספיקות שמא אין אלוקים, אך איש מהם לא סיפר לי שהוא בספק שאבא שלו הוא באמת אבא שלו.
 
גם אם אציע דרכים והסברים מדוע ההורים שלנו אינם באמת ההורים שלנו, עדיין נדבק במה שהכרנו, כי אין לנו הוכחות האומרות אחרת. אבא שלנו ישאר אבא שלנו עד שיוכח לנו אחרת! גם כאשר ינסו להסביר לנו כיצד העולם והחיים יכלו להתרחש במקרה, לא נתייחס לכך ברצינות ונמשיך להאמין בחוכמה שהכרנו בבריאה.
 
העולם והחיים מוכיחים שיש בורא לעולם. מה הכופר יוכל לענות לבוראו בעולם האמת, כאשר ישאל מדוע כפר? האם יוכל לטעון שהעולם שברא אלוקים לא היה מורכב מספיק כדי שיכיר ביוצרו? שגופו לא היה מתוכנן מספיק כדי שיכיר בו? או שמא נפש האדם, מצפונו, תאוותיו וההגיון שבו לא למדו אותו דבר על תכליתו?
 

- למה לאלוקים אין בורא? מה עם הבחירה החופשית?

אנו גם מבינים שיש התחלה לבריאה, ולכן חייב להיות "מתחיל". היקום שלנו התפרץ מה"אין". לא יתכן שקרה הדבר סתם כך, ומובן לנו מכאן שיש מציאות רוחנית שבראה את המציאות הפיסית המוכרת לנו. זאת, כי חומר לא יכול לברוא את עצמו. מוכרח שיש לבריאה בורא. אנשים רבים שואלים "מי ברא את אלוקים?"
אך לאלוקים אין בורא, משום שאלוקים הוא היוצר את התהליך של "בורא ונברא", "נולד ומוליד" והוא עצמו אינו שייך לתהליך אותו יצר. עצם זה שאלוקים יצר את כח המשיכה לא אומר שאלוקים עצמו כפוף אליו.

אלוקים הוא שברא את העולם. עם העולם, אלוקים ברא גם את הזמן! משום שאלוקים ברא את הזמן אז הוא מחוץ לזמן ולכן לא צריכה להיות לו התחלה. גם המדענים טוענים שלפני "המפץ הגדול" לא היה בכלל זמן. למציאות הרוחנית אין זמן כפי שאצלנו יש ולכן היא לא צריכה להברא.

אנשים שואלים: "אם אלוקים הוא מחוץ לזמן ויודע את העתיד זה לא מבטל את הבחירה החופשית של האדם?"
עלינו להבין שאלוקים נמצא בהווה בדיוק כמו שהוא נמצא בעתיד, אלוקים צופה על האדם בעתיד מבצע את הבחירה שלו ולכן אלוקים יודע את מה שיבחר האדם לעשות גם בהווה.
 

 - אני לא מכריח אותו לרצוח!

אנו יודעים למשל שהיה רודן גרמני שרצח מיליוני יהודים. אנחנו לא מחייבים בידיעה שלנו את אותו רודן שירצח יהודים, על אף שאנחנו שהוא רצח אותם. אותו רודן קודם כל רצח, ורק אז אנו יודעים מה הוא עשה. אצל האלוקים, העתיד הוא כמו העבר, ולכן הידיעה שלו אינה מחייבת את המעשים שלנו.

אפשר להמשיל זאת במשל, בו אדם אחד בנה מכונת זמן ויצא למסע אל העתיד ושם ראה שראש ממשלה מסויים יבחר. אותו אדם חוזר לעבר כאשר הוא יודע איזה ראש ממשלה יבחר בעתיד. כעת, לא ניתן לומר שהידיעה של אדם אחד תקבע את בחירתם של מיליוני בוחרים, אלא נבין שבחירתם של מיליוני הבוחרים מהעתיד היוותה את הידיעה של אותו אדם מההווה.
 

- האלוקים הוכיח לנו שהוא כל יכול!

האלוקים הוא כל יכול. אלוקים הוכיח לנו שהוא כח יכול כאשר הוא יצר את כל המציאות הפיסית המוכרת לנו. אנשים שואלים, "אם האלוקים הוא כל יכול אז הוא גם יכול ליצור אבן שהוא עצמו אינו יכול להרים?"
התשובה היא "לא". האלוקים לא יכול להגביל את כוחו שאם היה יכול להגביל את כוחו אז הוא לא היה כל יכול. מאותה סיבה האלוקים לא יכול שלא להיות אלוקים וזאת משום שאם האלוקים יוכל להגביל את עצמו הוא כבר לא יהיה כל יכול. זה מה שבעצם הופך את אלוקים לכל יכול.

אנחנו גם מבינים שהאלוקים הוא אחד ויחיד. אין לנו סיבה לסבור שיש יותר מאלוקים אחד שהרי המציאות שלנו היא אחת, וההרמוניה שבה מתרחשת למטרה אחת, לקיומנו. הסובר שיש שני אלוקים, עליו מוטלת חובת ההוכחה הלוגית.

כמו כן, המציאות שבה יש שני אלים כל יכולים היא בלתי אפשרית מבחינה לוגית. זאת מכיוון שאם אל כל יכול אחד יכול להגביל את האל הכל יכול האחר אז שניהם אינם כל יכולים, הם אינם אלוקים (שהרי פירוש המילה אלוקים הוא "בעל הכוחות כולם"). לוגית, אחד חייב להיות הבורא והשני אם כבר שליח שלו, מלאך למשל שהוא פחות ממנו בכוחותיו ומוגבל אליו. לכן יכול להיות אך ורק אלוקים אחד, כל יכול אחד.
 

- למה האלוקים ברא אותנו?

אנשים לפעמים חושבים שאלוקים עזב את העולם. אך זה לא נכון! אנו רואים כיצד כל חוקי הטבע והחומרים ממשיכים לנוע כסדרם. כדור הארץ, הירח והשמש לא יוצאים ממסלולם ולא מתנגשים אלה באלה. השמש ממשיכה לזרוח תדיר על כדור הארץ, החמצן נשאר בכמות המתאימה לקיום חיים, המים עדיין מתאדים ויורדים כגשמים ואפילו האטומים לא מתעייפים לרגע. האנרגיה ממשיכה לזרום ולקיים אותנו! אם אלוקים היה עוזב את האחיזה שלו ביקום, הכח היה דואך והיינו חוזרים שוב לאין. חכמינו זכרונם לברכה הבינו זאת וכתבו "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית".
אין לנו כל סיבה לחשוב שאלוקים עזב את העולם אלא להיפך! אנו רואים מכל אלה שאלוקים נמצא איתנו בכל רגע נתון ומחזיק את העולם כפי שהוא כדי שנתקיים בו. אם אלוקים היה עוזב אותנו, הכל היה חוזר שוב לתוהו.
 

- אפשר לדעת מה האלוקים רוצה מאיתנו!

האלוקים הוא שברא אותנו, הוא ברא גם את ההגיון שבנו. אנו יכולים להכיר את רצונו ע"י ההגיון שנתן בנו. ההגיון שלנו אומר לנו שנבראנו לתכלית ולא למיתה. אלוקים טבע בנו את החיפוש אחר הייעוד ואחר המטרה ולכן הוא מצפה מאיתנו שנחפש את האמת כדי לפעול על פיה ולהתכונן ליום המיתה. עצם העובדה שהרוב המוחלט של בני האדם בעולם מאמינים בהישארות הנפש מוכיח שזו הגדרה טבעית שאלוקים הנחיל לאדם.
אלוקים טבע בנו גם את הפחד מן המוות, גם כאשר המוות טבעי והאדם בא בשנים. ההגיון שלנו אומר לנו שיש חיים אחרי המוות ואנו לא מסיימים את חיינו בעת המיתה, אנו יודעים מתוך עצמנו שתמיד יהיה לנו המשך. כאשר אדם נפטר אנחנו לא מתייחסים אליו כאל פחית שהתרוקנה וסיימה את יעודה בחיים אלה אלא שאנו מבינים שיש המשך. אלוקים הוא שטבע באדם את ההבנה הזאת.
 

- אנחנו יודעים שנקבל עונש ושכר על מעשינו!

אנו גם יודעים שנקבל שכר ועונש על מעשינו, משום שיש לנו מצפון להבדיל בין טוב לרע ואנו מרגישים רע אם עשינו דבר הנוגד את הערכים שהכרנו מעצמנו. אנו מבינים שיש תכלית למעשינו ולכן צריך להיות שכר ועונש על הפעולות הרעות והחיוביות שלנו. אם לא היה שכר ועונש אז אלוקים לא היה נותן לנו את הנסיון לעמוד בחטא או במצווה.
 

- הקבלה מסבירה...

בספרי המוסר והקבלה כתוב שמרצון השם להיטיב. אי אפשר להיות טוב אם אין למי לעשות טוב. אלוקים ברא את האדם כדי להיטיב לו אך האדם אינו יכול ליהנות מן הטובה כאשר היא מוגשת בחסד (כשם שאדם לא יהנה לקבל נדבות ויעדיף לעבוד בשביל לחמו). לכן האלוקים נתן לאדם מבחן בעולם הקצר הזה שבו עליו להוכיח את עצמו ולהיכנס לגן עדן, שהרי לא הכל ראויים לאותו מקום ומכוח מעשיהם יגיעו למקום הגבוה או הנמוך יותר בעולם הבא וחלילה לכף הקלע.
"התכלית בבריאה היה להיטיב מטובו יתברך שמו לזולתו (רבי משה חיים לוצטו, דרך ה', א:ב:א). "בהיות חפצו יתברך שמו, להיטיב לזולתו, לא יספיק לו בהיותו מטיב קצת טוב, אלא בהיותו מטיב תכלית הטוב שאפשר לברואים שיקבלו" (דרך השם, א:ב:א).
 
עצם זה שיש לנו יצר טוב ויצר רע מלמד שאלוקים השאיר לך ספר הדרכה בעולם כדי לדעת איך להתמודד עם היצרים "בראתי יצר רע, בראתי לו תורה - תבלין". זוהי ההוויה האלוקית וזוהי מציאותה, עלינו להיות מאושרים שזכינו להיות יצירה ההוויה הזאת ולבקש להתקרב ולהזדכך ולחזור אל ההוויה הרוחנית ממנה נחצבנו.
 

- האלוקים גילה לנו!

האלוקים גילה לכל אדם בלבו על קיומו ועל קיום הנצח. בגלל שנבראנו בצלמו אנחנו נצחיים בקיומנו ולמרות שאנחנו יודעים שגופנו ימות קיימת בנו ההרגשה של הנצחיות.

יש בנו יצר טוב ויצר רע, אנו עושים מעשים טובים ומעשים רעים ויש התנגשות בין ערכים של אחד לערכים של האחר. אנו מבינים שאלוקים צריך להשאיר ספר הדרכה לאדם בעולם כדי שנדע איך לנהוג לא רק מעצמנו אלא גם כדי למצות את תכליתנו ולזכות בחיי הנצח של העולם הבא. ההוכחה לכך היא שרוב בני העולם המציאו דתות ומסרו את דבר האלוקים. גם אם רובם שקרו הדבר מלמד שאלוקים טבע באדם את הרצון לקבל את מטרת חייו ולקיים אותה ע"י סדרת חוקים ונסיונות מהבורא שבראו.
 
התורה שאלוקים ישאיר לאדם צריכה להיות במתכונת שונה מכל תורה אחרת במידה כזאת שלא יהיה ניתן לשקר בה על מה שאמר אלוקים.
 
בברכה
דניאל בלס.
 
 
 

 
 
 

 
 
  לחץ כאן כדי לצפות בתגובות לדף זה!
 
 
     פעולות נוספות
 
הידעת?
 
ניתן להתכתב עימנו באימייל על
כל שאלה שיש לך על המאמרים!
   
     אתה נמצא כאן:  מאמרים > שו"ת > מציאות הבורא