הרשו לי לשאול אתכם שאלה הגיונית.
אם לא היה מתכנן ליקום, האם לא היה יותר הגיוני שהוא יראה כך:

ואם נוצר יקום מלא כלום, סתם כך, מדוע נוצרה בו חוקיות כל כך מורכבת וגאונית?
האם לא יותר הגיוני שביקום חסר תכנון חלקיקים חסרי תכלית היו מרחפים בחלל ללא צורה וסדר? האם יקום חסר תכנון לא היה צריך להיות תוהו ובוהו כזה:

אך במקום זאת יש לנו יקום גאוני כזה: 
 

סטיבן הוקינג (בספרו "קיצור תולדות הזמן") טוען שאם בעת היווצרות המפץ הגדול, היו הפרמטרים שונים אפילו באחד חלקי מאה אלפי מיליוני מיליונים היה היקום קורס עוד לפני שהוא הגיע לגודלו הנוכחי. או בלשונו: "אם שניה אחת לאחר המפץ הגדול, מהירות ההתפשטות של היקום היתה קטנה יותר, אפילו באחד מתוך מאה אלפי מיליוני מיליונים, היקום היה קורס עוד לפני שהגיע לגודלו הנוכחי".
מתוך ספרו: Stephen Hawking, A Brief History Of Time, Bantam Press, London: 1988, p. 121-125

כולנו רואים סדר ותכנון ביקום. אך משום מה יש אתאיסטים שלא רוצים להודות על הסדר הזה, ויותר מכך - להודות במסקנה הנובעת מן הסדר הזה, על האינטלגנציה הקוסמית שמאחורי היקום - הבורא.

אבל באמת, בוא וננסה להיות אמיתיים עם עצמנו, נבחן את היקום באובייקטיביות ונבדוק ברצינות: הרי אם היינו נתקלים באותה רמת תכנון בתוכנת מחשב, לא היה לנו אפילו לרגע אחד ספק שיש מאחורי התוכנה הזו מתכנת מוכשר מאוד... התכנון הוא חד-משמעי. אז מדוע נתכחש למסקנה הבלתי נמנעת? כל אדם יודע בתוככי ליבו את התשובה לשאלה הזאת.

אתם ראיתם במו עיניכם הוכחות מדעיות לקיומו של א-לוהים. המדע הוא עצמו ההוכחה לתבונתו של מתכנן. בלעדי בורא לא היה יקום, ובלעדי חוכמתו של מתכנן לא היה מדע.

 

 

המשך:

מדע ומציאות הבורא