|
|
על שקרים באינטרנט
מאת דניאל בלס
|
- פני הדור, לא מה שהיה פעם.
אם המדע הבלתי שימושי הוא ספקולטיבי ומושתת על דעות
קדומות, אזי הדעות הפוליטיות של בני הדור על אחת כמה
וכמה. לא פעם אני חש בצביטה פנימית בבואי לעסוק
בסוגיות "חדשות" בשפל המדרגה שבו נמצא הדור.
מעטים הם האנשים שמצליחים לבחון את העולם
באובייקטיביות, לוותר לכמה רגעים על כל הדעות
הקדומות, ולהבחין בין אמת לשקר בבואם לעסוק בסוגיות
ברומו של עולם.
אני כה מתגעגע לדיונים המהותיים של העבר, לכל
העמקות, החשיבה הישרה, ביטול הרגש והדעות הקדומות,
ההתגברות על מנעמי העולם, החתירה אל השכל או לפחות
נתינת הרושם הזה. במקום זאת אני נאלץ לעסוק בסוגיות
רדודות של דור רדוד, אפילו באנטישמיות המופנית נגד
חרדים והתלמוד.
 
לימוד התורה והגמרא הוא הלימוד האמיתי היחיד בחיי.
איני יודע מה הייתי עושה בלעדיהם. כל המידע שלמדתי,
כל התיאוריות המסובכות בפיזיקה, כל מאות המשוואות
המתמטיות, כל הפילוסופיה והספרות, שום דבר לא ישווה
לדף גמרא אחד.
את האתר בניתי לאנשי האמת המעטים שבינינו, אלו שאינם
ממהרים לשפוט ולהחליט על פי שרירות עיניים ודעות
קדומות, החכמים אשר יודעים להבחין בדמגוגיה, בשנאה
בין השורות, ולעומת זאת באמת, בטיעון ישר
והגיון זך ישר ובריא.
אך מה לעשות, ואנשים אלו אינם רבים. בדורנו ישנם די
והותר מנעמים חומריים מכדי שיתפנו האנשים למושגים
רוחניים.
חברים, בילויים, סרטים, יצרים, משחקים, בידור,
פרסומות, מותגים... ומה נשאר? עדר כבשים הגועה על
הגבעה, ושום כבשה לא שואלת מהו המתקן המוזר אליו היא
מובלת. כך כולנו צועדים אל מותנו, וכמעט איש אינו
עוצר את שטף החיים הזורם ושואל שאלות מהותיות על
החיים.
- אתאיסטים באינטרנט...
איני
בטוח למה, אך נדמה לי שאתאיסטים שונאים אותי שנאה
עזה יותר מכל כותב אחר ברשת. מזמן למדתי לשמור על
איפוק בדיונים. בהתחלה ריחמתי על אנשים כאלה, אחר כך
ניסיתי ציניות, אך לבסוף התייאשתי
(ראו מה אומרת על כך הגמרא בסנהדרין לח: "דפקר טפי").
מעולם לא
הצלחתי להבין את שנאת המוות של אתאיסטים ליהדות. אני
לא שונא את דת האיסלאם או הנצרות ברמה שאפילו מתקרבת
לשנאתם. מדוע הם שונאים אותי ואת יהדותי בצורה
מוקצנת כל כך?
בפרסומת שהופיעה בערוץ השני, הציגה מפלגת שינוי
חרדים
הנגררים לרגלי חילונים עד שהם מתפוררים לאבק!
האבסורד הוא שדווקא אלו המרחמים כל כך על הפלסטינים
העשוקים, שונאים את הציבור החרדי עד חורמה. זה מזכיר
לי את משפט חז"ל הידוע "המרחם על אכזרים, סופו
להתאכזר לרחמנים".
חייתי בחברה חילונית, דתית לאומית וכיום אני חי
בחברה חרדית. אני מוכרח להודות עם יד על הלב - לא
הכרתי בחיי חברה יותר רחמנית וידידותית מהחברה
החרדית. זאת יוכל לומר לכם כל חוזר בתשובה שהכיר את
שני צידי המתרס.
התקשורת החילונית
מעדיפה להסתיר זאת, אך
לא קיימת חברה תומכת יותר בישראל מאשר
החברה החרדית.
על אף שהיא עדיין בגדר מיעוט בישראל, מוסדות החסד
הגדולים ביותר מגיעים מתוכה.
בהתנדבות מלאה, עוזרים
אינספור ארגונים חרדיים
למשפחות במצוקה,
רפואית
וכלכלית,
וללא כל תמורה.
שוחחתי עם עשרות אתאיסטים ויוצאים בשאלה עד היום,
ולא מצאתי אפילו את מקצתם אנשים הומאניים, אוהבים או
מתחשבים ברגשות הזולת. הרושם תמיד היה חיצוני, כאשר
הפנימיות היתה תמיד ריקה מתוכן.
האתאיסט היחיד בו נתקלתי שהיה ידידותי ואמיתי עם
עצמו, התגלה בסופו של דבר כמאמין בקיומה של תבונה
עליונה המנהלת את העולם...
לאחר כל כך הרבה שיחות ומפגשים עם אתאיסטים, אינני
מאמין בקיומו של אתאיסט שהוא באמת ישר עם עצמו ועם
הזולת (לפחות עד שיוכח לי אחרת). לחלק מהקוראים זה
אולי ישמע כדעה קדומה, אך אני שמח לבשר שלא הגעתי גם
לרבע מהשנאה שאותם אתאיסטים חשים כלפי, ומצידי זה
מספיק.
- שקרים באינטרנט!
מעולם לא סגרתי דלת בפני אדם הרוצה לשוחח על האמת.
אך באיזה שלב התחלתי להיתקל בתופעה שקוממה אותי יותר
מכל דבר אחר - שקרים.
אם יש משהו שאני מתעב יותר משקר עצמי, זה שקר
בפרהסיה - "המחטיא את הרבים". ידעתי שאנשים רבים
טועים בדרכי ההוכחה וההפרכה שלהם. זה לא היה לי חדש,
אך גם מעולם לא קומם אותי, פשוט, כי לא היה זה
במזיד.
אבל כל זה השתנה. עם הזמן נתקלתי ביותר מידי
אתאיסטים העושים שימוש בדמגוגיה, הסתה, סילופים
ושקרים כדי להתגונן ולהצדיק את העמדות שלהם. מצאתי
אנשים שכדי להצדיק את עמדתם היו מוכנים לשים בפי
דברים שלא אמרתי, לסלף דברים שכתבתי בכוונה גמורה,
וכל זאת באומנות כתיבה דמגוגית, שלא היתה מביישת גם
את עיתון דער-שטירמר הגרמני.
אך הסילופים והשקרים הדמגוגיים שכתבו נגדי נותרו
כאין וכאפס בהשוואה לסילופים והשקרים המצויים
באינטרנט כנגד התורה, הגמרא, היהדות והחרדים.
לפני שהחלה השואה,
היו משמיצים הגרמנים את היהודים בעיתוניהם.
בעיתון "דער שטירמר"
הופיעה דמות חרדי מאיימת,
ומעליו הכותרת "שטן".
מסתבר ששונאי יהדות
רבים המשיכו את "המסורת" הגרמנית גם בארץ,
באמצעות כלי התקשורת והאינטרנט.
לא האמנתי בהתחלה בקיומם של אנשים המוכנים להקדיש את
חייהם כדי לשקר לאנשים אחרים בנוגע לאמת. לדעתי זהו
החטא המכוער ביותר שיש, ואין לי מושג מה עובר בראשם
החולני של אנשים העושים מעשים כאלו.
הייתי רוצה להשאר בספק, להשלות את עצמי שכל האנשים
הללו עושים זאת בשוגג. אך לא זה המצב.
כאשר מישהו כותב באינטרנט שמצוות כיבוד הורים מורה
לחוזר בתשובה לשנוא את הוריו החילוניים (כאשר
ההלכה באמת אומרת שחובה לכבד את אביו, אפילו אם האב
משוגע!), מוכרח להכיר את ההלכה על כיבוד הורים.
כאשר מישהו כותב שחז"ל לא ידעו שהכינים פרות ורבות
במטרה לצייר אותם כעמי-הארץ (על אף שהגמרא
מזכירה במפורש את ביצי כינים ושואלת על טיבם), מוכרח
המסית להכיר את הגמרא ולדעת את האמת עליה.
מי שמצטט כל מיני ציטוטים בחז"ל על מעמד האשה
"השפל והירוד" (כאשר אינספור גמרות וכל ספרי
המוסר מלמדים שחובה על הגבר לכבד את האשה יותר
מגופו!), מוכרח לדעת את האמת על מעמד האשה ביהדות
(אשה טובה ואשה רעה, אשה בונה ואשה הורסת).
המסיתים באינטרנט מכירים היטב את החומר היהודי, והם
יודעים שהם מסלפים אותו בכוונה להשניא. הם עושים זאת
בכוונה גמורה, תוך כדי הסתה וסילוף דברים במזיד.
יצאתי נגד התופעה רק כדי לגלות שאתרים שלמים
באינטרנט חרטו אותה על דגלם.
אנשים שונים הטוענים שהם דוגלים ב"חופש" וב"אמת" היו
מוכנים לעוות בצורה מחרידה עובדות פשוטות, תוך אמון
בבורותו של הקורא הממוצע באינטרנט, ולשחק גם על
רגשותיו באמצעות ציורים מעליבים ובדיחות דמגוגיות
בשפל המדרגה.
זוהי התופעה שקוממה אותי יותר מכל תופעה אחרת. הם
יודעים את האמת, אבל אומרים את השקר.
לצערינו קיימים בארץ
ארגונים המתכחשים
ליהדות, המבקשים לבטל
את המצוות, את ברית
המילה, את הכשרות,
ואת... החרדים!
ארגונים אנטיים כאלו
יוצאים בריש גלי נגד
כל דבר שריח יהדות
נודף ממנו. הם מבקשים
לאסור שיעורי תורה
ופתיחת בתי כנסת
במקומות חילונים,
מה שהם מכנים "השתלטות
חרדית"!
בהרצאות רבנים הם
מחלקים חוברות
השמצה וסילופים
למבקרים החילונים
המבקשים לטעום
טעם תורה מרצונם החופשי.
גם כאשר החלו לבקר את מאמרי, אנשי מקצוע
מאוניברסיטאות (פרופ' דן מלר, ד"ר חיים כהן), לא
זכיתי להתקל בביקורת עניינית או אמיתית יותר.
המאמרים של שונאי הדת מהאקדמיה לא היו יותר מאשר
דמגוגיה זולה במילים גבוהות. הם כלל לא התייחסו
לטענות, ממש כמו כל האתאיסטים הרדודים בהם נתקלתי
לפני כן, הם בחרו לעוות את מה שכתבתי ולהציג את
הדברים בצורה מסולפת, תוך התעלמות מכוונת מהטענות.
כשהצעתי לאנשים כאלו לשוחח או להיפגש איתי כדי לדון
בידידות על האמת, הם תמיד סירבו. שחלילה לא אשטוף
(אנקה בחשיבה ביקורתית ובעבותות אהבה) את מוחם
(המלוכלך משקר והסתה).
כל הראוותנות הזו ציערה אותי מצד אחד והכעיסה אותי
מאידך. לא מצאתי שום אתגר רציונאלי כנגד מאמרי. רק
מסכי ערפל. המון אנשים שניסו לטשטש את מה שכתבתי,
להעמיד את הדברים באור אחר, להשתמש במילים גבוהות
והמון קישורים כדי להטעות את הקורא השטחי, אך לא
בשום מידע אינפורמטיבי או לוגיקה שמשנה את העובדות
שהצגתי.
פרצה לפני מלחמה עלובה במיוחד, כאשר רק רימוני עשן
נזרקים למכביר, והצטערתי לגלות שלרוב הקוראים אין את
הכלים להבחין בכך.
כולי תקווה שהמאמרים שפרסמתי יעזרו לאנשים להתגבר על
כל המכשולים שמציבים כל מיני אנשי שקר באינטרנט,
ושכל אדם יבקש באמת ובתמים את האמת העומדת בראש כל
המעיינים כולם.
בברכה,
דניאל בלס.
|
|
|
