|
|
קרח ומים
משמים /
מאת דניאל בלס
- פגישה בין פרופסור חילוני לדובר חרדי!
פרופ' נמרוד, איש חילוני ופרופסור לפיזיקה, קבע להיפגש עם דעואל,
חרדי וכותב מאמרים בנושאי השקפה ומדע. הפרופ' ערך היכרות עם מאמריו,
והאמין שעוד נשאר קמצוץ "רציונאליות" בדעואל זה - "אולי אפילו יהיה
ניתן להדיחו מקירוב הרחוקים שלו, ולעזור לו לשרת את הציבור בדרכים
יעילות יותר," חשב לעצמו פרופ' נמרוד.
הם נפגשו אחר הצהריים. השיחה נסובה על קיום הבורא, המושג האחרון בו
הסכים להאמין פרופ' נמרוד. דעואל טען כי חוקי הטבע מוכיחים את מציאות
הבורא, אך הפרופסור לפיזיקה, שמכיר את חוקי הטבע לא פחות מדעואל, ומן
הסתם הרבה יותר טוב ממנו - רגז רק למשמע המילים!
כך החל הויכוח...
"אין פה שום דבר מופלא, חוקי הטבע הם דבר פשוט ומובן מאליו!" קבע
פרופ' נמרוד בפני דעואל - איש שיחו הדתי.
"חשוב נא," ביקש דעואל "לא יתכן שהיקום סימטרי מעצמו. לא יתכן שהיקום
מתאים למחייתנו סתם כך".
- 300,000 טון של מים בענן אחד!
יתכן שהפרופ' ניסה לומר משהו, אך דעואל המשיך "נשתמש בדוגמה פשוטה
לצורך העניין - מים. הרי גם אתה תסכים איתי, פרופ' נמרוד, שמים
קיימים בכל חלקי היקום, וחוקי הטבע פועלים עליהם תמיד באותה הדרך.
המים הם החומר המוזר והמיוחד ביקום. עצם העובדה שהם בכלל נוזלים,
דלילים ושקופים הוא כבר פלא בפני עצמו. אך זה רק קצה הקרחון... אתה
יודע היטב כי המים יכולים לשנות מצבי צבירה, הם יכולים לקפוא, ומצד
שני גם יכולים להתאדות, להפוך לעננים, לנוע באמצעות הרוח לכל שטחי
האדמה, ולהמטיר גשם נקי ומזוקק לכל הבריות והצמחים. האם ידעת שענן
גשם בגודל ממוצע מחזיק יותר מ300,000- טון (או אם תרצה כ300- מיליון
קילוגרם) של מים?"
טונות של מים בכל ענן. העננים מאפשרים את קיום החיים והחקלאות
בכל העולם כולו, בשמרם על מחזור המים. מהן המסקנות הנלמדות מכך?
"הענן למעשה עשוי ממים," אמר הפרופ' "כך שזה למעשה די מובן".
"מובן כי התרגלת למצב הזה," חייך דעואל. "המים מתאדים לעננים,
והעננים אוגרים את המים. אך אף על פי שהעננים אוגרים כמות כל כך
עצומה של מים, הגשם יורד עלינו כטיפות. מה היה קורה אילו התנאים היו
שונים והגשם היה יורד עלינו כמפלים הרסניים?"
במציאות אחרת לא היינו יכולים לשרוד מחוץ לבית בעונות
הגשמים. היינו צריכים להסתתר במקלטים כשהיה יורד גשם...
פרופ' נמרוד התכוון להגיב אך דעואל "קרא את מחשבותיו" והוסיף מיד -
"אתה כמובן יכול להסביר שהמים יורדים עלינו כטיפות בזכות הרוח
והתנאים שונים, אתה יכול להסביר לי שכמות כזו גדולה של מים מרחפת
באויר מכיוון שהמים הפכו להיות קלים מן האויר... אבל בכך אתה לא עונה
על השאלה החשובה ביותר: האם הטבע באמת חייב להיות כך ולא אחרת?
 
האם הטבע חייב להיות כך?
- האם הכל חייב להיות כפי שהוא?
חשוב על כך. האם לא היה יכול להיווצר יקום בו לא קיימת רוח ותנאים
חזקים מספיק כדי לסנן את כמות המים בעולם? האם היה יכול באותה מידה
יקום בו המים אינם קלים מן האויר ופשוט לא יכולים להתאדות. מתכות
למשל - אינן מתאדות בחום. גם מים לא היו חייבים להתאדות בחום, הם היו
עשויים להתקשות במקום".
"אי אפשר להשוות," מחה הפרופ' "מולקולות של מים שונות לחלוטין
ממולקולות של מתכת".
"אך מתכת יכולה גם היא להפוך לנוזל בחום," ענה דעואל "אבל לא
להתאדות. המים מיוחדים בכך, אך הם לא היו חייבים להיות כך, הם בכלל
לא היו חייבים להיות קיימים. וגם אם הם כבר קיימים, הם לא היו חייבים
לנהוג בדרך שבה הם נוהגים".
"בסדר," אמר הפרופ' "גם אם נניח שהמים מיוחדים במינם כי רק הם יכולים
להתאדות לעננים, מה זה בדיוק בא להוכיח לנו כאן?"
מה זה בא להוכיח?
"זה מוכיח ומלמד אותנו המון," חייך דעואל "אבל הקשב לי עד הסוף. המים
לא רק מתאדים כמו גז, אם זה היה המצב, לא היו נוצרים עננים בשמים.
המים למעשה מתאדים והופכים להיות קלים מן האויר, אך הם לא נפרדים או
מתפזרים באטמוספירה. במקום זאת הם נפגשים וחוברים יחד לעננים בשמים
ונעים בצוותא, בכך העננים מסוגלים לנוע בקלילות ממקום למקום על ידי
הרוח, ולהמטיר גשם נקי ומזוכך גם במקומות שאין בהם מאגרי מים קבועים.
העננים משקים את כל הבריות בעולם! ואולי רק מהסיבה הזו עננים מסוגלים
לאגור כמות כל כך עצומה של מים..."
"אתה טוען שהעננים מתנהגים ככה בשביל היצורים החיים?!" התפלא הפרופ'
"הרי זוהי שטות גמורה! המים מתמחזרים באופן טכני. עננים נוצרים באופן
טכני. המים מתנהגים בדרך הזו כי זהו הטבע שלהם, והם עושים את מה שהם
עושים תוך התעלמות גמורה מהיצורים החיים, איתנו או בלעדינו. מים נהגו
כך עוד הרבה לפני שהאדם כלשהו הניח כאן את כף רגלו".
מדוע המים מתנהגים כפי שהם מתנהגים? האם רק
במקרה מצוי מחזור המים לקיום החיים ושירות האדם?
"מדוע אתה כל כך מתפלא?" שאל דעואל "אני מתאר לעצמי שלא התרגלת לחשוב
כך. אבל האם זה באמת מקרה בלבד שהמים נוהגים בצורה היעילה ביותר
לקיום חיים מאז נברא היקום? קשה להאמין שבמקרה המים מתנהגים ככה ולא
אחרת, בדרך היחידה שתאפשר קיום חיים. הרי אנחנו חוזים בעינינו ממש
כיצד העננים מחיים במעשיהם "הטבעיים" את כל היצורים החיים על פני
האדמה, ישירות ובעקיפין.
ציור הממחיש את מחזור המים בצורה הבסיסית ביותר. כך
מתנקים ומתמחזרים המים שלנו בכל שנה ושנה... מעצמם?
ישירות - על ידי המטרת מים ראויים לשתייה, ובעקיפין - על ידי השקיית
עצים וצמחים בכל העולם. אילולא העצים והצמחים לא היה לנו אויר
לנשימה, כי העצים והצמחים פולטים את החמצן. בכך העננים מחיים את כל
העולם. כל זאת כמובן הודות לחוקי הטבע "הסתמיים". כלומר המים
מתמחזרים מן הסתם, מתאדים מן הסתם, הכל מן הסתם. ושלא נזכיר אפילו את
האנומליה של המים..."
"מה מדהים אותך גם באנומליה של המים?" קטע הפרופ' במבט מתפלא "שמים
מתנפחים כשהם קופאים? גם זה חוק טבע מופלא לשיטתך?"
קרחון באנטרטיקה. יותר מורכב ממה שזה נראה...
- חוק טבע קטן ומופלא...
"המים לא סתם קופאים," דייק דעואל "בשונה מכל נוזל אחר ביקום, כאשר
המים מגיעים לטמפרטורה של מינוס 4 מעלות, הם מתנפחים במקום להתכווץ.
זוהי הסיבה שאסור להקפיא מים בבקבוק זכוכית".
"אני לא רואה כאן שום תכנון," התערב פרופ' נמרוד בדברים "להיפך, בגלל
חוק הטבע המופלא הזה, צינורות מים קופאים ונסדקים בכל העולם".
"הו, אבל יש תכנון רב בחוק האנומליה," הגיב דעואל "אם רק תרשה לי
להסביר". "הסבר," נתן הפרופ' את הרשות "הבמה כולה שלך".
דעואל המשיך: "בגלל שהמים מתנפחים בהופכם לקרח, הם נעשים קלים בהרבה
מן המים וצפים על גביהם, בכך הקרח יוצר שכבת בידוד בין פני המים לבין
המים שמתחת.
צוללן תחת שכבת הקרח.
אילו היו המים מתכווצים בכפור כמו שאר הנוזלים והחומרים, היה הקרח
כבד מן המים. אז היתה שכבת הקרח העליונה שוקעת לקרקעית, והמים
העליונים קופאים ושוקעים גם הם לקרקעית וחוזר חלילה... אם זה היה
המצב, ימים ומאגרי מים בכל העולם היו קופאים לחלוטין בעונת החורף. ים
הקרח הצפוני היה קופא עד הקרקעית".
"אז הרבה בעלי חיים ימיים לא היו איתנו היום," הגיב הפרופ' "האם זהו
הפלא הגדול של האנומליה?"
- מה
שמאפשר את קיומנו העדין!
"האסון האקולוגי אמנם היה עצום," ענה דעואל "שכן בעלי חיים ימיים
רבים חיים תחת שכבת הקרח, וצמחים בכל העולם משתמשים בשלג בתור מבודד
מפני הקור. אך פה לא היה נגמר האסון, כי הקרח הרב שנוצר בעונת החורף
היה נמס בקיץ, ובכך גורם לעליית מפלס המים בכל היבשות, ולבסוף
לשטפונות וגלים עצומים שהיו מכסים את היבשה ומחסלים את החיים!"
  
האם המים באמת משנים מצבי צבירה ומתמחזרים מן הסתם? קרחון (מימין),
הקרחונים צפים על המים ובכך מונעים אסון אקולוגי רב מימדים.
מים צלולים בחוף ים (באמצע), מולקולות המים סימטריות ומפליאות
ביחודן, קיומן הוא עדיין פלא. עננים (משמאל), ענן ממוצע מכיל כ-300
מיליון קילוגרם של מים, ועם זאת הוא ממטיר אותם כגשם דק. העננים נעים
עם הרוח, ממטירים את הגשם ומקיימים את החיים.
"עכשיו הבנתי לאן רצית לחתור," אמר הפרופ' בחיוך מסופק "אך תדע לך
שההסברים היפים שלך לא מוסיפים דבר לדיון, שכן, קיימים עוד מיליוני
כוכבים וגלקסיות, ואם לא היו נוצרים חיים כאן, כבר היו נוצרים במקום
אחר, עם או בלי חוק האנומליה".
- כל חוק טבע חל בכל היקום כולו!
"אבל חוק האנומליה של המים לא חל רק בכדור הארץ," ענה דעואל "אלא בכל
היקום כולו. אילולא חוק טבע פשוט ומופלא כל כך החל על כל מאגר מים
ביקום, לא היו יכולים להתקיים בכלל חיים, לא כאן ולא בשום מקום אחר
ביקום". הפרופ' שתק, אולי חיפש תשובה הולמת.
צירוף מקרים או תכנון?
דעואל המשיך "השאלות הפשוטות והילדותיות ביותר הן גם השאלות הקשות
והאמיתיות ביותר. האם שאלת את עצמך פעם שאלות פשוטות, פרופסור? האם
שאלת את עצמך פעם מדוע החומר הנוזלי והשקוף הזה, החומר שכל כך חשוב
למחייתנו, מדוע הוא כאן? מדוע הוא מתמחזר? האם הוא בכלל היה חייב
להיות כאן, ביקום שלנו? האם לא היה יכול להברא יקום בלי מים?"
כך נראה עולם בלי מים.
"זה עניין של צירוף מקרים," ענה הפרופ' בקול שלו "או יותר נכון -
צירוף מקרים והסתברויות. אתה, בתור יצור העומד מאחורי כל זה, מתלבט
אחר מעשה בדברים הפשוטים ביותר!"
מחזור המים באופן מפורט. צירוף מקרים?
"לא," ענה דעואל בהחלטיות "לדבר שכזה אין אפילו קנה מידה להסתברויות.
האם קיומם של מים הוא צירוף מקרים? הרי מים כלל לא היו צריכים להיות
קיימים! האם לשמש יש קנה מידה לצירוף מקרים? כדור בוער של גזים העומד
בחלל במקום להתפזר לכל עבר?"
כדור בוער של גזים המרחף בחלל.
השמש - אין מקום להסתברויות.
"הבלים," הגיב הפרופ' בביטול "לכל דבר יש הסתברות".
"לא לכל דבר," קטע דעואל "למספר כלשהו המתקבל בהטלת קוביה יש מקום
להסתברות או צירוף מקרים, אך לקוביה עצמה אין צירוף מקרים, הקוביה לא
יכלה להיווצר מאליה, כי היא לא חייבת להיות כאן ואפשר בכלל צירופי
מקרים או הסתברויות. חשוב על כך, הרי מספר היקומים השונים שהיו
יכולים להיברא הוא אינסופי, אבל רק אחד מהם מתאים לקיום חיים
אורגניים. והיקום הזה הוא ממש במקרה - היקום שלנו... יקום שימשיך
ויתפשט לנצח לפי טענתך היקום שלנו לא היה חייב להיברא ובהחלט לא היה
צריך להכיל מים או חוקי טבע המאפשרים את קיום החיים. אתה לא רואה את
הסדר? את ההרמוניה שבבריאה? את המטרה?"
- פתיתי השלג, היהלומים של הטבע!
"סדר? הרמוניה?" חזר הפרופ' על המילים בחיוך צורם "ומאין אתה חושב
שהם מגיעים?". "מבורא, ממסדר, ממחוקק," השיב דעואל "אין דבר סימטרי
או הרמוני נוצר מעצמו".
 
"אין דבר סימטרי נוצר מעצמו". מימין שרטוט בזכוכית
של חלון מטבח, משמאל פתית שלג אמיתי להשוואה.
"הו, אבל יש דברים סימטריים הנוצרים מעצמם ביקום שלנו," התחייך
הפרופ' כמוציא קלף מוסתר מן השרוול "אתה מדבר כך כי התרגלת לתכנון
הנעשה בידי אדם, אך ישנם מיליוני צורות סימטריות הנוצרות מעצמן בכל
חורף ואפילו במקרר שלך...". דעואל שתק, הוא ידע היטב מה עומד הפרופ'
לומר, אך נתן לו להביע את הדברים כרצונו.
"פתיתי שלג, גבישים!" אמר הפרופ' בלהט של מוצא הברקה "הם כולם יפים
ומשובבי נפש, סימטריים להפליא, אך ניתן לראות בבירור במיקרוסקופ כיצד
הם מתגבשים מעצמם לכדי הצורות הסימטריות כל כך. זה למעשה מפריך את כל
התיאוריה שלך".
פתיתי שלג נוצרים מעצמם, סתם כך, סימטריים?
"היהלומים של הטבע..." אמר דעואל במבט נוסטלגי, כאילו לעצמו. ואז הוא
פנה לפרופ' נמרוד "הגישה שלך מפתיעה אותי בכל פעם מחדש, פרופסור. אתה
מביט בשוקולד מורתח הנוזל לתוך תבנית בצורת כוכב. וכשהשוקולד מתקרר
ויוצא מן התבנית, אתה מסתכל בו וטוען לעברי - ראה, השוקולד מגיע
לצורתו הסימטרית לגמרי לבדו!"
 
עוגיות בצורת כוכב - ישירות מן התנור (מימין),
פתיתי שלג - ישירות מן הטבע (משמאל).
"אין קשר בין המשל לנמשל," הגיב הפרופ' בבוז "פתיתי השלג לא מוכנסים
לשום תבנית שהיא. הם מתגבשים מעצמם בקור. אנחנו רואים כיצד הם
מתגבשים ולובשים צורות סימטריות לנגד עינינו בלא שום תבנית נסתרת של
בורא".
"באמת," התפלא דעואל "הרי חוקי הטבע הם התבנית של היקום שלנו, בין
במימדי הענק ובין במימדים של זעיר אנפין. חוקי הטבע הם ששומרים על
העולם שלנו עגול, במקום שיהיה מפוזר כחלקיקים לכל עבר, או חסר צורה
כמו אסטרואיד. חוקי הטבע הם ששומרים על האוקיינוסים שלא ינזלו לחלל.
אותה תבנית של חוקי טבע סימטריים גם יוצרת את פתיתי השלג המרהיבים.
פתיגי השלג יפים יותר מהתכשיטים המעוצבים ביותר. צורות של אומן
הנוצרות בתבנית קבועה תוך שניות ספורות. יופי מרהיב שכזה רק מגביר את
אהבתי לבורא.
יש לך דרך אחרת להסביר את הסימטריות המופלאה שלהם?"
  
תמונות אמיתיות של פתיתי שלג מתוך מיקרוסקופ. הצורות הסימטריות של
פתיתי השלג משקפות את הסדר הפנימי של מולקולות המים. אך האם המים
נוצרו מעצמם?
"אתה טועה טעות חמורה," מחה הפרופ' ברוגז "אני יודע דבר או שניים על
פתיתי שלג. הצורות הסימטריות של פתיתי השלג בסך הכל משקפות את
הסימטריה של מולקולות המים".
"שישמעו אוזנך מה פיך מדבר," התחייך דעואל "כשהמים קופאים לשבבים
קטנים של קרח, פתיגי השלג למעשה משקפים את הסדר הפנימי של מולקולות
המים. את הסימטריות שלהם. המים מתגבשים לקרח בזכות חוקי הטבע, אך
באותה מידה גם מולקולות המים סימטריות הודות לחוקי הטבע הסימטריים
מיסודם. מולקולות המים שהבורא יצר בכזו חוכמה".
- אבל זה נוצר מעצמו!
"הם עדיין מתגבשים למה שהם בעצמם," השיב הפרופ' "בלי עזרת מכוון".
דעואל צחק לרגע, ואחר כך הסביר את עצמו - "תאר לעצמך מישהו המסתכל
בראי קטן, כשמאחוריו עומד אמן ומצייר ציור יפייפה. האיש רואה בראי
הקטן רק את ידו של האומן והציור המצטייר מעצמו במראה... בגמר הציור
המדהים, צועק לפתע האיש: ראו, תמונות נוצרות מעצמן בראי, הרי לכם
ההוכחה!"
אחרי רגע הוסיף דעואל את הנמשל "אתה באופן דומה טוען שפתיתי השלג
נוצרים מעצמם, כהשתקפות של מולקולות המים. אתה מביט על פתיתי השלג
כאילו הם נוצרים מעצמם.
אתה למעשה מסתכל בראי ורואה בו את השתקפות ציורו של אמן, האם תמשיך
לומר שהציור נעשה מאליו?"
 
האם הציור נעשה מאליו? מולקולות מים המסתדרות "מאליהן" בהופכם לקרח
(מימין). תמונה המשתקפת במראה עתיקה (משמאל).
"האם תוכל לומר שהמראה משקפת עצמים מאליה? הרי גם המראה וגם הציור
נעשו בתכנון. באותה מידה אתה מביט בפתיתי השלג המשקפים בצורה מרשימה
את הסימטריות הפנימית של מולקולות המים. אך כל אחד מהם מפליא בתחכומו
- גם פתיגי השלג וגם מולקולות המים. פתיתי השלג מתנהגים כמראה
ומולקולות המים כיצירת האומן. קל וחומר שעלינו להתפעל כאשר הם שניהם
פועלים בתיאום מרשים ויוצרים מראות מרהיבים כל כך. לא כך, פרופסור?"
"דבריך נובעים מבורות" פסק הפרופ' "אתה מתכחש למדע ולעיניים שלך כמו
כל איש מאמין. בשונה מהמשל המטופש על הציור במראה, איש אינו מצייר את
פתיתי השלג במציאות. שום אל לא אוחז באיזה אזמל בלתי נראה כדי לגלף
ולפסל את מיליוני פתיתי שלג נופלים..."
קריסטל מלוטש, מעשה ידי אומן.
"אם תצייר את השקפתי בצורה כל כך ילדותית," אמר דעואל בנימת אכזבה
"אין סיכוי שתצליח להבין לאן אני חותר, גם לעולם לא תהיה אובייקטיבי
מספיק כדי למצוא את האמת.
שנינו יכולים להסכים על כך שחוקי הטבע הם כוחות בלתי מוסברים
בעולמנו. עכשיו ננסה לחשוב לרגע - אם אנחנו מוצאים תכנון בכוחות
הללו, מובן לנו שיש מתכנן ומחוקק. ואם כל הכוחות כולם פועלים תחת
השגחה אלוקית, אז פתיתי השלג בהחלט משקפים משהו נשגב, יצירת אומן".
- ביקרת פעם במפעל למכוניות?
"אני עדיין לא רואה כאן משל ונמשל," אמר הפרופ' "הציור נוצר על ידי
אמן בו ברגע. לא יתכן שאתה טוען שכל אחד ואחד מפתיתי השלג נעשים בידי
האל שלך. הרי אלו הבלים ממש. אני עדיין טוען שמדובר בחוקי טבע קבועים
במולקולות המים, דבר הרבה יותר מסתבר מהטענה שלך".
"חוקי הטבע מלמדים שקיים מחוקק" השיב דעואל "שום חוק אינו נאכף בלי
שמישהו אוכף אותו, כך שהבורא שומר על הבריאה בכל רגע נתון. וגם על
החוקים. האלוקים מודע, שומר ומקיים כל פתית שלג בבריאה, אך כל פתית
שכזה נוצר על ידי חוקים קבועים, בדרך שבה הנהיג הבורא את העולם. קשה
לך לקבל את זה, כי ההשקפה הזו מאוד רחוקה מעולמך".
מפעל ליצור מכוניות.
"אני אנסה לפשט את המשל למושגים יותר מוכרים ואקטואליים" אמר דעואל
ופירט -
"תאר לעצמך מישהו המבקר במפעל למכוניות ומביט כיצד מכונות ענק בונות
את תבנית המכונית. גם האדם הפשוט ביותר, שלא ביקר במפעל למכוניות
בחייו, לא יחשוב לרגע שהמכונות פועלות מעצמן, נבנו מעצמן או שהתבניות
השונות של המכוניות נוצרות באקראי על ידי אותן מכונות. המכונות נבנו
בחוכמה והן זקוקות לחשמל, כמו כן הן בונות את המכוניות על פי תבנית
מוגדרת של מכונית המתוכנתת במחשב הראשי. כך הם גם פתיתי השלג,
פתית שלג הנוצר "מעצמו", תוך חיקוי פנימי של מולקולות המים המסודרות
(מימין),
מפעל מכוניות (משמאל) בו רובוטים ענקיים (בכתום) בונים מכוניות על
פס נע.
"המים הופכים לקרח באמצעות חוקי הטבע החלים על אותם המים - ממש כמו
החשמל המפעיל את אותן מכונות. הקרח פועל ומתגבש בתיאום לסדר הפנימי -
כאותן מכונות הפועלות בתיאום בהתאם להוראות,
פתיתי השלג מתגבשים בצורה סימטרית לפי התבנית של מולקולות המים – כפי
שתבניות המכונית נבנות על ידי המכונות לפי התבנית הראשית. מה שמחזיר
אותנו לשאלה הראשונה. מאין לדעתך חוקי טבע מופלאים אלו הגיעו?
מעצמם?"
האם באמת כל כך קשה להסיק את הברור מאליו?
ראה את המשך הויכוח בפרק
הבא -
פרק 2 - המפץ הגדול - מקרה והבל או תכנון
ופלא?
|
פעולות נוספות
|
שמתם לב?
בסוף כל דף תמצאו עיפרון ועליו
פתגם חכם, המשתנה בכל דף! |
|
|
|
|
|
|
