|
|
הפלא
ופלא או מקרה והבל
/
מאת דניאל בלס
- אילולא חוקי הטבע, לא היו "נוצרים" חיים...
"ובכן, פרופ' נמרוד," סיכם דעואל "אני מבין שפתיתי שלג נוצרים מעצמם,
המים מתמחזרים מעצמם, העולם מסתובב מעצמו, כל מערכת השמש והכוכבים
והגלקסיות נעות כך מעצמן. האם אתה באמת מסוגל להאמין בזה?"
"איבדת כל חשיבה ביקורתית" התריס הפרופ' בפני איש שיחו בכעס. "אנחנו
נוצרנו בתהליך טבעי לחלוטין, וזאת מכיוון שהחוקים איפשרו זאת. אם
החוקים היו אחרים, או אם הם לא היו קיימים, אז לא היינו כאן כדי לדבר
על כך, אז ברור שכל חוקי הטבע היעילים עליהם הצבעת הם אינם ראיה".
אם זה לא היה - אז לא היינו כאן. האם זה
מעיד על צירוף מקרים מוצלח או על תכנון?
"אתה צודק בזה שלא היינו כאן," ענה דעואל "אך האם העובדה שיש לך צורך
במשהו, יוצרת אותו עבורך? האם רק מכיוון שאדם כלשהו זקוק לתוספת
משכורת, אומר שעליו למצוא אותה מתחת למפתן ביתו בכל ערב? אנחנו אולי
זקוקים לחוקי הטבע, אך זה לא מחייב אותם, לכן אנחנו צריכים להתפלא על
קיומם".
"אני חושב שלא ירדת לסוף דעתי," הסביר הפרופ' "אנחנו כאן בזכות
החוקים, הם לא כאן בשבילנו!"
"הבנתי אותך היטב," ענה דעואל "אך האם אתה באמת מסוגל להאמין במה
שאמרת בלב שלם? אחרי הכל, גם אתה מודה שהיקום שלנו הוא חד-פעמי. אתה
יודע שהוא יתפשט לנצח לפי הממצאים האחרונים. כלומר, בפעם היחידה
שיקום כלשהו נוצר - הוא נוצר דווקא עם החוקים היחידים המאפשרים קיום
חיים! הרי גם אתה תאלץ להודות כמדען, שביקום שלנו לא היו יכולים
"להיווצר" יצורים תבוניים העשויים אבן או מתכת. היצורים החיים
היחידים שיכולים להתקיים ביקום שלנו הם יצורים אורגניים, ובדיוק עבור
חיים כאלו חוקי הטבע מתאימים.
אם חוקי הטבע היו אחרים, לא היו קיימים חיים מכל סוג שהוא. אבל חיים
כן קיימים, והם קיימים הודות לחוקי הטבע המאפשרים את קיומם. אתה לא
רואה את ההרמוניה? את שיתוף הפעולה היוצא מן הכלל? איזה אדם בר דעת
יוכל להאמין בצירוף מקרים שכזה?
ודאי לא נעלה על דעתנו שמן הסתם חוקי הטבע מחיים אותנו בהזדמנות
היחידה שניתנה להם "במפץ הגדול"...
 
מראות "טבעיים" בעולמנו. הטבע מאפשר את חיותו של האדם בצורה יוצאת מן
הכלל. (עם כל זאת, השאלה עדיין נשאלת: האם הטבע והמראות עוצרי הנשימה
הללו התגבשו מעצמם מאז מפץ סתמי ובלתי מכוון של חומר ואנרגיה?)
* * *
- המפץ
הגדול, תכנון או סתם צירוף מקרים?
"האם אתה מתכחש לתיאוריית המפץ הגדול?" התפלא הפרופ' "כי אני רואה
זלזול בדבריך. והרי ברור שאין אפילו מקום לויכוח בדבר היווצרות
היקום".
"המפץ הגדול הוא מודל אפשרי," ענה דעואל "אבל רק אם אתה מאמין שהוא
נעשה באמצעות בורא ויד מכוונת. אחרת, מדובר פשוט באמונה עיוורת שאינה
שונה מכל אמונה פרימיטיבית אחרת של שבט אפריקאי".
"אני לא אנסה לפרש אותך," הגיב הפרופ' ברוגז ניכר "אבל אני חושב שאתה
לא מכיר את התיאוריה ואתה מתבטא ככה רק מתוך בורות. אבל לפני שאנחנו
קופצים למסקנות, אעדיף שתסביר לי מה בדיוק לא מסתדר לך בתיאוריה
המאוד מוצקה של המפץ הגדול".
"כרצונך," אמר דעואל והחל לפרט "הבה נעמוד על טענותיך אחת לאחת. שים
לב שאתה למעשה טוען ש-
"עיקרי האמונה של תיאוריית המפץ הגדול" (פירוט להלן)
(1) מן "הסתם" הופיעה אנרגיה עצומה מתוך האין, שהיתה קטנה יותר
מגרעין אפונה.
(2) מן "הסתם" נוצר לפתע פיצוץ רב עוצמה, שיצר את היקום.
(3) ומן "הסתם" היו גם חוקים ביקום שהתפוצץ מכבר, וכך במקום בלאגן
אחד גדול - התגבשו להם אטומים, מולקולות, גזים, שמשות, כוכבים, אדמה,
מתכות, יהלומים, אטמוספירה, אוזון, מים-עננים-קרח-שלג, יבשות וכל שאר
התנאים הנצרכים לקיום חיים..."
"שכחת לציין שתהליכים אלו לא קרו סתם כך, אלא התגבשו תוך מיליארדי
שנים" הוסיף פרופ' נמרוד, כאילו בכך פתר את כל חידות היקום.
"לא הוספת בכך דבר," ענה דעואל " שעון הוא שעון, בין אם הוא בין
מיליארד שנה או בין או יצא מהמפעל היום. בין אם היקום נוצר בתוך יום
או בין אם הוא נוצר בתוך מיליארדי שנים, הוא נהיה למה שהוא נהיה רק
הודות לחוקי הטבע שהיו בו מן "הסתם" והשליטו בו סדר והרמוניה בכל
הקיים".
* * *
- חוקי
הטבע היו כאן עוד מהמפץ הגדול...
"חוקי הטבע היו עצורים עוד במפץ הגדול," הגיב פרופ' נמרוד תגובה
מוכרת.
"אך אתה לא עונה לשאלה שלי," אמר דעואל "אני לא שואל כיצד, אני שואל
מדוע. מדוע קיימים דווקא החוקים הללו ביקום שלנו ולא אחרים? מדוע
בכלל קיימים חוקים?
אני מבין שאתה בעצם מאמין שחוקי הטבע מתאימים ממש במקרה לקיום יצורים
חיים מהסוג היחיד שיכול להתקיים ביקום שלנו. אבל נסה לחשוב יותר
לעומק, פרופ' נמרוד, האם אנחנו כאן בזכות החוקים, או שבעצם החוקים
נמצאים כאן עבורנו?"
התכנון הקוסמי - הרמוניה חובקת יקום, בחוקים מתמטיים וסימטריים
להפליא. אך האדם הוא היצור היחיד המסוגל להביט על כל אלה, להתפעל וגם
להבין...
"ודאי שאנחנו נמצאים כאן הודות לחוקים," השיב הפרופ' נחרצות "הטבע
היה הרבה לפנינו. הוא לא מותאם אלינו. אנחנו מותאמים אליו. זהו
עיקרון פשוט, ולא נצרכים שום אלים בתהליך הזה, לא מופתים ולא נסים".
"כיצד תצליח להאמין כי הטבע פועל מאליו?" שאל דעואל במבט מסתפק "הרי
עיניך חוזות בנס גלוי בכל שעה ושנייה. רק חשוב על כל חוקי הטבע
המאפשרים את קיום החיים. חשוב כיצד העולם מרחף זה עתה בחלל, בשיווי
משקל עדין הוא מסתובב על צירו ב-23 מעלות המאפשרות את עונות השנה
וקיום החיים,"
העולם מסתובב סביב צירו, בזוית של 23.5 מעלות,
מצב אשר יוצר את עונות השנה, ומאפשר את קיום החיים.
"באמת," מחה הפרופ' "הרי יש אינספור כוכבים ביקום. למה שלא יהיה עולם
אחד לפחות המסתובב על ציר של 23 מעלות כדי לאפשר היווצרות חיים?"
"מתוך מיליוני עולמות ויותר, עולמנו הוא עדיין העולם היחיד המתאים
לקיום חיים," ענה דעואל "אך לא על העולם ביקשתי להצביע כאן, כי אם על
חוקי הטבע החלים על כל העולמות ביקום, חוקים היוצרים בכלל מצב כזה
ביקום שלנו - של כוכב כלשהו הנע סביב צירו. הרי גם כוכב הנמצא
מיליוני שנות אור מאיתנו מסוגל להסתובב סביב צירו. מה שאני שואל, הוא
מדוע שבכלל יהיו קיימים החוקים הללו, מדוע שכוכב כלשהו יסתובב סביב
צירו ולא יעלה וירד בחלל בזיגזגים במקום זה? ואם הכוכב כבר מסתובב,
מדוע שיסתובב דווקא במהירות שתאפשר עליו קיום חיים?"
* * *
-
הסימטריה והתכנון מעידים על בורא, גם בלי תאימות לחיים!
"אתה יודע מה, תן לי לנסות להבין אותך," ביקש הפרופ' "אם לא היו
קיימים חיים, אז זה אומר שאין א-לוהים? אז איך אתה בדיוק לומד מחוקי
הטבע שיש א-לוהים?"
"אני לומד את זה מעצם העובדה שחוקים כלשהם בכלל קיימים, ביקום שאמור
להיות אקראי לחלוטין," ענה דעואל "הרי חוק הוא ההיפך הגמור ממקרה,
הוא עקבי, הוא מסודר. חוק לא יכול להיות קיים בלי מחוקק, תכנון לא
יכול להיות קיים בלא מתכנן.
גם אם חוקי הטבע לא היו מאפשרים את קיום החיים, הם עדיין היו מוכיחים
על קיום האלוקים - מעצם העובדה שקיימים בכלל חוקים המשליטים סדר בכל
המציאות הקיימת!
גם בלעדינו חוקי הטבע יוצרים גלקסיות סימטריות, מחזור מים, אטומים
ומולקולות. גם אז היה ניתן ללמוד על קיום בורא, אם היה קיים יצור בר
דעת להבחין בזה. אך מה שמדהים באמת הוא שהחוקים הסימטריים והמדוייקים
כל כך, קיימים בדרך היחידה היכולה לאפשר את קיומנו. זה מוכיח שאלוקים
לא רק ברא את היקום, אלא ברא אותו עבורנו".
כל הסימטריה והחכמה שבטבע קיימים אם או בעלי האדם. אנו מסוגלים
להבחין בתכנון הקוסמי באמצעות שכלנו, כי יש לנו את הכלים לכך.
"אמונה פאנאטית" מחה הפרופ' בהבעה של גועל, "הרי זהו הטבע עליו אתה
מצביע בכזו הערצה עיוורת, הטבע שקיים כך עוד מהמפץ הגדול! הרי זוהי
המציאות, זהו היקום. לחשוב שיש א-לוהים בגלל חומר שמתנהג ככה ולא
אחרת, מחוקים שקיימים ביקום עוד לפני שבכלל נולדת! אתה מתפעל
מהמציאות שסביבך כמו ילד קטן".
"אני מתפעל על עצם קיומם של חוקים ביקום שלשיטתך אמור להיות אקראי,
בכאוס מוחלט," הסביר דעואל.
ציור של כאוס. למטה איור של מערכת השמש להשוואה:
"היקום שלנו הוא טבעי לחלוטין," הסביר פרופ' נמרוד "זהו הטבע. אי
אפשר ללמוד מדבר טבעי וחומרי על אלים ופיות על טבעיים".
"חשוב מעבר לקופסא שבנית לעצמך!" ביקש דעואל בקול תחנונים "חשוב! האם
חוקי הטבע הם באמת כל כך טבעיים או שאתה פשוט התרגלת לקיומם, ולכן
אתה חושב שהם טבעיים?"
* * *
- חוקי
הטבע טבעיים או שאולי הם בעצם על-טבעיים?
"אין לי סיבה לחשוב שהם לא טבעיים" הפטיר הפרופ'.
"בדיוק להיפך!" מחה דעואל "רק הסתכל על היקום שסביבך. העולם מסתובב
סביב צירו, אך הוא גם סובב סביב השמש, והירח מסתובב סביב העולם כמו
לווין. הכל בשיווי משקל עדין, כמו שעון שוויצרי משומן היטב. אך מה
בעצם מאפשר להם לזוז? מה גורם לכוכבים בחלל לנוע זה סביב זה בצורות
סימטרית וניתנות לחיזוי?"
"כח הגרביטציה" הפטיר הפרופ' וחייך. "גם על זה לא שמעת?"
"קרא לזה כח המשיכה," ענה דעואל "או חוק הגרביטציה או כל שם
אנגלי-לטיני בו תחפוץ, אך לפחות תודה שאין כל הסבר מהו אותו החוק,
למה הוא קיים, ומדוע איננו פועל אחרת.
רק הבט בכח המשיכה השומר אותנו על העולם, האין זה פלא? אני מניח
שמעולם לא שאלת את עצמך שאלות כמו "מדוע איננו עפים לחלל או מדוע
שכוכב כלשהו בחלל יוכל לאפשר לעצמים שונים להימצא עליו מכל כיוון בלי
שיפלו ממנו לעולם?"
מימין: כדור הארץ ובו כח המשיכה "הטבעי" המושך את כל העצמים אל מרכז
הכדור, (כח המשיכה מונע בכך מבני האדם שעל כדור הארץ – לרחף ולפול
לחלל).
מדוע העולם אינו נראה כמו כדורגל זה
(משמאל), שמכוניות צעצוע נופלות ממנו? התשובה: כח המשיכה. "גרביטציה
קוסמית" פועלת על כל העצמים ביקום באורח מיסתורי, ושומרת על
שיווי-משקל עדין. האם ניתן להתכחש לקיומה של יד מכוונת ביקום?
"אין שום דבר פיזי שמחזיק אותנו על העולם," הסביר דעואל "לא דבק ולא
חבלים ולא ברגים, ובכל זאת איננו עפים או נופלים מעל פני כדור הארץ.
כח המשיכה המסתורי שומר עלינו, פשוט כי זהו "חוק הטבע החל על כוכב
בעל מסה גדולה בחלל". האם אתה לא רואה כאן יד מכוונת? חוקיות המורה
על מתכנן ומחוקק?"
"שאלות כל כך ילדותיות לא חשבתי שאשמע אפילו ממך!" הגיב הפרופ' בחיוך
המורה על סיפוק "כעת אני מתחיל להבין מאין נובעים כל הרעיונות
הפרימיטביים הללו, מילדותיות!"
 
איור של אייזיק ניוטון מימין, ולשמאלו תמונה של אלברט איינשטיין.
מעטים יודעים זאת, אך מי שבחן לראשונה את חוקי הטבע באופן מדעי,
והגדיר את כח המשיכה במשוואות מתמטיות, הסיק גם על קיום בורא. אייזיק
ניוטון, אביה הרוחני של כל מדעי הפיזיקה, הסיק באופן ברור ונחרץ
ביותר שחוקי הטבע מנוהלים בידי הבורא המחזיק אותם בציוונםהקוסמי,
ומגלה עצמו בהרמוניה של הטבע. את דרכו המשיך פרופ' אלברט איינשטיין,
אביה של הפיזיקה המודרנית, שהסיק גם הוא על קיום בורא מתוך ההרמוניה
הקוסמית.למעשה כל אבות המדע הגדולים ביותר הסיקו על קיום בורא.
"השאלות הן אכן ילדותיות," הסביר דעואל "אך דווקא מכיוון שהן כל כך
ילדותיות הן גם כל כך אמיתיות. הן נוגעות בבסיס, בדברים הפשוטים
ביותר אליהם התרגלת עוד מגיל צעיר. יתכן שרק בשל ההרגל לא העלית
מעודך את הרעיון לשאול את השאלות הללו ברצינות. אולי אתה הוא זה שלא
רואה את המובן מאליו אחרי הכל".
"הבלים," ענה הפרופ' "אתה מנסה לטעון שכח המשיכה הוא לא טבעי, רק
בגלל שאנחנו לא נופלים מהאדמה? הרי אלו שטויות גמורות!"
"מה באמת מונע מאיתנו לרחף לחלל?" תבע דעואל בהחלטיות "איזה כח משיכה
מסתורי שהחליטו לקרוא לו בשם גרביטציה? רשת בלתי נראית של זמן-חלל?
אני לא רואה את כח המשיכה ואני לא יכול לצפות בו - לא בקרני רנטגן
ולא באינפרא-אדום".
במציאות לא קיימות כל טבעות בין הכוכבים. אז מהו בעצם הכח
הבלתי נראה המושך ומחזיק אותם במסלוליהם המדוייקים?
"זה לא משנה," ענה פרופ' נמרוד "כי אנחנו חוזים בכח המשיכה בכל רגע
נתון, אנחנו לא נופלים מכדור הארץ מכיוון שכל העצמים נמשכים לכדור
הארץ באותה מידה, לכן שני עצמים נופלים תמיד באותה מהירות. ניתן
למדוד ולחשב זאת!"
"גם אם ניתן למדוד את מהירות הנפילה," הקשה דעואל "איך זה בדיוק הופך
את הנפילה לטבעית יותר? כיצד זה הופך את כח המשיכה לטבעי יותר? היכן
אתה רואה את הפיזיקה בכל העניין? אתה אולי חושב שאתה רואה חומר
המתנהג לפי חוקים כלשהם, אך אני בסך הכל רואה חומר שפועל בצורה שהוא
לא חייב לפעול בה".
* * *
- הם
נראים לנו טבעיים... כי התרגלנו לקיומם!
"אז מה אתה בעצם טוען," שאל פרופ' נמרוד "שחוקי הטבע הם לא פיזיים?!"
"אני ספקן," ענה דעואל בחיוך תמים "ומה שאני רואה, הוא ששום גורם
פיזיקאלי לא מחייב את קיום החוקים הללו. מבחינה טכנית - הם אפילו לא
נצפים ויזואלית. על כן שום איש לא יכול לערוב שהם ימשיכו לפעול כך גם
מחר".
מה מבטיח שכל זה יהיה כאן גם מחר? הכאוס?!
"בודאי שניתן לחזות את חוקי הטבע," הכחיש הפרופ' בתוקף "זה מה שהופך
אותם לטבע חומרי וברור לחלוטין!"
"הסיבה היחידה בגללה אתה סבור שהחוקים הללו קבועים וטבעיים," אמר
דעואל "היא רק מכיוון שהתרגלת לקיומם, התרגלת ללמוד אותם ולחקור
אותם. אך אין לך ערובה להמשך קיומם, פשוט, כי אינך מסוגל להצביע
אפילו עכשיו על הסיבה בגללה הם קיימים. הסיבה היחידה שאתה "חוזה"
כיצד הם יפעלו בעתיד או במצבים שונים, היא רק מכיוון שהתרגלת למצב
הקיים, אך זה לא הופך את התופעה לטבעית יותר.
אם כל חפץ עגול היה מרחף עשרה סנטימטרים באויר, קרוב לודאי שמדענים
היו קוראים לזה כח "הכדוריטציה" ורואים בזה עוד חוק טבע עקבי, חסר
משמעות ו-"ברור מאליו".
* * *
- כמו
קריעת ים סוף מידי כמה שעות!
"באותה מידה," הוסיף דעואל "אם כל ים היה נחצה לשניים מידי כמה שעות,
גם קריעת ים סוף לא היתה מפליאה אותך, כי היית רואה במציאות כזאת טבע
ולא נס. לבטח היית טוען כי איזה אריג זמן-חלל פועל בצורה סימטרית
שונה על מאגרי מים. אז היכן היא האובייקטיביות?
למעשה כל הכוחות "הטבעיים" הם בגדר נסים גלויים ותמידיים. אך השאלה
היא, האם אתה מסוגל להבחין בזה, ולראות מדוע כח המשיכה מדהים לא פחות
מקריעת ים סוף?"
ציור מפורסם של "קריעת ים סוף"
"בשונה מא-לוהים והנסים שלו," התריס הפרופ' "את חוקי הטבע אנו רואים,
ואותם גם ניתן לחזות. הכוכבים נעים כפי שהם נעים כי זהו הטבע של
כוכבים ביקום שלנו וכך הם התגבשו לאחר המפץ הגדול, בהתאם לחוקים של
היקום. זהו הטבע, ואנחנו מבינים אותו טוב מאוד גם בלי סיפורי נסים".
וזה לא נס?
"נסה לחשוב לעומק, מתחת למעטה החיצוני," ביקש דעואל במבט בוחן "כי לא
אני ולא אתה רואים את "הטבע" עליו אתה מספר עכשיו. מה שאנחנו רואים
הוא ריק מוחלט בין כדור הארץ לירח ובין האדמה לציפורים העפות מעליה.
חשוב על זה, הרי בין כדור הארץ לירח יש חלל ריק לגמרי, ובכל זאת הירח
נע בתיאום לכדור הארץ, וזאת במקום להתנגש בו או לשנות ממסלולו. באותה
מידה העולם מסתובב סביב השמש בלי להיבלע בתוכה או להתרחק ממנה.
הרי אתה יודע שאין כל מסילת מתכת בין הכוכבים כמו שיש במודל של
הפלניטריום, הם לא נעים כבובות על חוטים, אין מוטות מתכת המחברים
ביניהם והם לא פועלים על סוללות אינג'ייזר. אך הם בכל זאת נעים
בתיאום, בהרמוניה אלו עם אלו, כגלגלי שיניים בלתי נראים בשעון המראה
את השעה בכל שנייה ושנייה.
מודל מכאני של מערכת השמש. האם גם המודל
היה יכול להיווצר מעצמו? מה לגבי המקור?
כל החומרים וכל העצמים ביקום נעים לפי חוקי מתמטיקה ברורים ומוגדרים
היטב. אתה לא מבחין כאן במשהו שאיננו פיזי, משהו בלתי נראה שאוחז בכל
הבריאה בכל רגע נתון? משהו שהיינו יכולים להגדיר אפילו כ... כח
על-טבעי?"
* * *
- כך
הוא הטבע, מושלם וסימטרי מעצמו!
"כך הוא הטבע" ענה הפרופ' בהבעה רגועה, כמחליט שאין יותר מה להוסיף.
"כך הוא השעון," ענה דעואל על אותו משקל "אין צורך להסביר מדוע שעון
צריך שען, מדוע חוק צריך מחוקק או מדוע סדר מצריך מסדר. הרי כך הוא
הטבע - פועל מאליו, כשעון המורה על השעה המדוייקת, תוך כדי הנעת
מחוגים וגלגלי שיניים העובדים בתיאום, הכל בחוקיות הקיימת מאליה, בלי
שען, בלי חברה, בלי יוצר. סתם כך..."
גלגלי שיניים בשעון כיס.
הפרופ' ניקה את משקפיו, כאילו אינו שומע מאומה. "הרי אנחנו לא רואים
את החוקים הללו בעיניים," אמר דעואל "גלי רדיו ומיקרוגל עוד ניתן
לבחון באמצעות הטכנולוגיה שברשותנו, אך כיצד אתה מזהה חוק טבע? הוא
לא קיים מבחינה פיזית. הוא פשוט שם, נותן סדר בכל הקיים".
"ניתן למדוד את החוקים הללו," אמר הפרופ' נמרוד "אולי לא באופן
מוחשי, אך ניתן לראות שחפץ נזרק ונופל תמיד באותה מהירות, ניתן למדוד
את המהירויות הללו, להכניס אותן במשוואות וללמוד אותם. הם חוזרים על
עצמם בסדר מדוייק".
איור הממחיש את הגאומטריה הסימטרית של היקום, תוך השפעת כח
הגרביטציה של כוכב. את המשוואות המתמטיות המעטות שהצלחנו
להגדיר על היקום, לומדים במשך שנים רבות באוניברסיטאות,
ובהם מתחבטים טובי המדענים. אף על פי כן, יש עדיין כמה אנשים
שמטילים ספק על התכנון שמאחורי כל החומר הלימודי הזה...
"אתה צודק," אמר דעואל בחיוך "בסדר מדוייק. אכן. אם הסדר לא היה
מדוייק לא היינו קוראים לזה חוק. אם פעם אחת התפוח היה נופל ופעם
אחרת נזרק לכוכבים, או משנה מהמהירות שלו, זה באמת לא היה חוק ואיש
לא היה קורא לזה חוק.
רק מכיוון שהטבע שלנו כל כך מסודר, כל כך מדוייק, אתה מסוגל לקרוא
לתופעות המדויקות והסימטריות ביקום שלנו בשם חוקים.
זה מלמד על יד מכוונת בבריאה. יד בלתי נראית המכוונת לכל המעשים,
השומרת על ציביון העולם באופן זה, המדוייק והנתון בתוך משוואות
מדוייקות, שלו אחת מהן לא היתה קיימת או אפילו רק שונה במקצת, ולא
היינו כאן כדי לדבר על כך".
כל היקום כולו מאפשר את קיומו של האדם.
די שאפילו כח אחד היה שונה במקצת, ולא היינו כאן.
"אמרתי לך שאין בזה שום מיסטיקה או על טבעי," אמר הפרופ' באדישות
מדומה "כך היא המציאות, אלו היסודות, אלו הכוחות, וזהו הטבע," ולפני
שדעואל הספיק לומר משהו, הוסיף הפרופ' "ועכשיו עלי לזוז, היה נעים
לדבר איתך. מסתבר שהדת לא מדברת אלי, אחרי הכל".
"אולי בכל זאת תזכה להבחין פעם בעל טבעי הסובב אותך," אמר דעואל
"ולהבין שכל המציאות שלנו איננה טבעית כי אם על טבעית, היקום אינו
עומד על קרן הצבי כי אם בידיים נאמנות של תבונה עליונה".
הפרופ' אפילו לא טרח ללחוץ את ידו של איש השיח הדתי. "אמונות טפלות
הן הדבר היחיד שמנחה את "הרציונאל" הזה" החליט הפרופ' בלבו.
הפרופסור כלל לא ידע איזה מחזה מעורר אימה מצפה לו כאשר יחזור לביתו.
מחזה אשר יטיל אור חדש על כל מסקנותיו...
ראה את המשך הויכוח בפרק
הבא -
פרק 3 - אשליה או מציאות?
|
|
